במקרים קשים של אי ספיקת כליות, הן מפסיקות להתפקד לגמרי. במקרים כאלו, חייב להימצא תחליף לתפקוד הכליות. טיפול שמחליף את תפקוד הכליות שאינן מתפקדות – נקרא דיאליזה. במקרים של אי ספיקת כליות סופנית, דיאליזה היא הטיפול היחיד שיכול להציל חיים ומאפשר להמשיך לחיות. לעיתים, למטופל קשה לתאר לעצמו שהוא זקוק לדיאליזה היות והוא לא חש רע. אך יש צורך לקבל החלטה, אחרת יש סכנה לחייו.

בטיפול של דיאליזה שנקרא המודיאליזה, דם החולה עובר דרך מכשיר שנקרא: "כליה מלאכותית". בתוך תהליך של המודיאליזה, הדם עובר ניקוי מהפסולת שנמצאת בתוכו וכך הדם מתנקה. בד"כ במקרים של אי ספיקת כליות כרונית סופנית, על המטופל לעבור טיפול בדיאליזה במשך 5-6 שעות 3 פעמים בשבוע; כך שבזמן הדיאליזה יוצאים מהדם חומרים רעילים שאינם יכולים לצאת דרך הכליות שאינן מתפקדות.

על מנת שדם המטופל יעבור ניקוי של דיאליזה במכשור של כליה מלאכותית, דרושים תנאים מיוחדים. ראשית, דרוש זרם דם חזק שנכנס למכונה. על מנת לקבל את זרם הדם הדרוש להמודיאליזה, המטופלים שזקוקים לדיאליזה כרונית, צריכים לעבור ניתוח של חיבור עורק לוריד שנקרא: פיסטולה לדיאליזה (או שאנט).

קיימים 2 סוגים לניתוח מסוג זה:

1. חיבור ישיר בין עורק לוריד (פיסטולה-שאנט)

2. חיבור בין עורק לוריד בעזרת צינור פלסטיק (גרפט).

המטרה בניתוח פיסטולה (שאנט) עורקי ורידי הוא לאפשר זרם דם חזק למכונה על מנת לבצע דיאליזה אפקטיבית.

הניתוח לביצוע שאנט (פיסטולה) עורקי ורידי בד"כ נעשה באיזור שורש כף היד או כפל המרפק. לאחר הניתוח, על מנת שיהיה אפשר להשתמש בפיסטולה עורקי- ורידי לדיאליזה, יש להמתין בין 3 שבועות לחודשיים. לעיתים, התהליך הנ"ל יכול להימשך גם זמן רב יותר.

לכן יש חשיבות רבה מאוד בביצוע ניתוח פיסטולה (שאנט) עורקי- ורידי לדיאליזה מוקדם לפני שמופיעה דחיפות להתחלת טיפול בדיאליזה. רצוי לבצע ניתוח פיסטולה עורקי- ורידי מס' חודשים לפני התחלת דיאליזה.

בד"כ ניתוחים מסוג זה לא ארוכים ומבוצעים בהרדמה מקומית. אבל, הניתוחים הללו מאוד עדינים וחיי המטופל תלויים בהצלחת הניתוח.

דרושה מיומנות וניסיון רב מצד של מנתח כלי דם, גודל כלי הדם שמחברים הוא בין 2-4 מ"מ בלבד.

פרטים נוספים ראו באתר- www.krakovsky-clinic.com בעמוד- הכנה לדיאליזה