פיסטולה (שאנט) עורקי-ורידי

טיפול שמחליף את תפקוד הכליות שאינן מתפקדות – נקרא דיאליזה. במקרים של אי ספיקת כליות סופנית, דיאליזה היא הטיפול היחיד שיכול להציל חיים ומאפשר להמשיך לחיות. בטיפול של דיאליזה שנקרא המודיאליזה, דם החולה עובר דרך מכשיר שנקרא: "כליה מלאכותית". במכשיר זה, דם המטופל עובר דרך קרום חצי חדיר, בצד השני שלו, נמצאת תמיסה של דיאליזה, בעלת תכונות מיוחדות. בתוך תהליך של המודיאליזה, הדם עובר ניקוי מהפסולת שנמצאת בתוכו.

 

על מנת שדם המטופל יעבור ניקוי במכשור של כליה מלאכותית, דרושים תנאים מיוחדים. ראשית, דרוש זרם דם חזק שנכנס למכונה. דקירת הוריד ע"י מחט לא מאפשרת זרימה מספקת של דם, לכן על מנת לקבל את זרם הדם הדרוש, המטופלים שזקוקים לדיאליזה כרונית, צריכים לעבור ניתוח של חיבור עורק לוריד שנקרא: פיסטולה  לדיאליזה (או שאנט).

 

ניתוח מסוג זה דרוש כהכנת המטופל להמודיאליזה.

קיימים 2 סוגים לניתוח מסוג זה:

1. חיבור ישיר בין עורק לוריד (פיסטולה-שאנט)

2. חיבור בין עורק לוריד בעזרת צינור פלסטיק (גרפט).

 

 

המטרה בניתוח פיסטולה (שאנט) עורקי ורידי הוא לאפשר זרם דם חזק למכונת כליה מלאכותית על מנת לבצע דיאליזה אפקטיבית.

הניתוח לביצוע שאנט עורקי ורידי בד"כ נעשה באיזור שורש כף היד או כפל המרפק.

 

לפני הניתוח פיסטולה עורקי - ורידי, בודקים את מצב כלי הדם שביד הנתח. כלי דם אלו חייבים להיות פתוחים ובגודל מתאים. ברוב המקרים מבצעים בדיקה נוספת של אולטרה סאונד, דופלר של כלי הדם המאפשרת למדוד במדויק את גודל כלי הדם והאם הם פתוחים לאורך כל היד. לאחר הניתוח, על מנת שיהיה אפשר להשתמש בפיסטולה (שאנט) עורקי- ורידי לצורך דיאליזה, יש להמתין בין 3 שבועות לחודשיים. לעיתים, התהליך הנ"ל יכול להימשך גם זמן רב יותר.

 

לכן יש חשיבות רבה מאוד בביצוע ניתוח פיסטולה (שאנט) עורקי- ורידי לדיאליזה מוקדם לפני שמופיעה דחיפות להתחלת טיפול בדיאליזה. רצוי לבצע ניתוח פיסטולה עורקי- ורידי מס' חודשים לפני התחלת דיאליזה.

 

במקרים שבהם, גודל כלי הדם ביד אינו מתאים, משתמשים בסוג השני של הניתוח עם הכנסת שתל סינטתי (גרפט) שמחברים אותו בין עורק לוריד. 

הניתוחים הללו מאוד עדינים וחיי המטופל תלויים בהצלחת הניתוח.  דרושה מיומנות וניסיון רב מצד של מנתח כלי דם. כלי דם שמחברים הם בגודל של בין 2-4 מ"מ בלבד.