הכנה לדיאליזה

קיימים 2 סוגים של דיאליזה:
1. המודיאליזה
2. דיאליזה פריטוניאלית (תוך בטנית)

בטיפול של דיאליזה שנקרא המודיאליזה, דם החולה עובר דרך מכשיר שנקרא: "כליה מלאכותית". במכשיר זה, דם המטופל עובר דרך קרום חצי חדיר, בצד השני שלו, נמצאת תמיסה של דיאליזה, בעלת תכונות מיוחדות. בתוך תהליך של המודיאליזה, הדם עובר ניקוי מהפסולת שנמצאת בתוכו. הפסולת עוברת לנוזל של הדיאליזה וכך הדם מתנקה. בד"כ במקרים של אי ספיקת כליות כרונית סופנית, על המטופל לעבור טיפול בדיאליזה במשך 5-6 שעות 3 פעמים בשבוע; כך שבזמן הדיאליזה יוצאים מהדם חומרים רעילים שאינם יכולים לצאת דרך הכליות שאינן מתפקדות. המטופל חייב לעבור דיאליזה באופן קבוע כל חייו, אלא אם כן יעבור השתלת כליה.


סרטון ניתוח פיסטולה לדיאליזה  

על מנת שדם המטופל יעבור ניקוי במכשור של כליה מלאכותית, דרושים תנאים מיוחדים. ראשית, דרוש זרם דם חזק שנכנס למכונה. דקירת הוריד ע"י מחט לא מאפשרת זרימה מספקת של דם, לכן על מנת לקבל את זרם הדם הדרוש, המטופלים שזקוקים לדיאליזה כרונית, צריכים לעבור ניתוח של חיבור עורק לוריד שנקרא: פיסטולה  לדיאליזה (או שאנט).

במקרים של דיאליזה תוך בטנית (פריטונאלית) הדם מתנקה בתוך גוף החולה. על מנת לעשות זאת, עושים ניתוח להכנסת צינורית לתוך חלל הבטן. חלל הבטן מתמלא דרך הצינורית בתמיסת דיאליזה מיוחדת. בקרום הפנימי של חלל הבטן, שבמקרים האלו מתפקד כקרום חצי חדיר, זורם דם אשר בתוכו הפסולת שחייבים לנקות.  הפסולת חודרת דרך הקרום לנוזל הדיאליזה שזורם בתוך חלל הבטן. במשך הטיפול בדיאליזה פריטונאלית, הנוזל מתוך חלל הבטן מתחלף מס' פעמים וכך מתנקה הדם. דיאליזה תוך בטנית נעשית בדרך כלל כל יום, אבל בניגוד להמודיאליזה, ישנה אפשרות לעשותה בבית החולה.

ניתוח פיסטולה עורקי ורדי לדיאליזה

ניתוח מסוג זה דרוש כהכנת המטופל להמודיאליזה.

קיימים 2 סוגים לניתוח מסוג זה:

1. חיבור ישיר בין עורק לוריד (פיסטולה-שאנט)

2. חיבור בין עורק לוריד בעזרת צינור פלסטיק (גרפט).

המטרה בניתוח פיסטולה (שאנט) עורי ורידי הוא לאפשר זרם דם חזק למכונת כליה מלאכותית על מנת לבצע דיאליזה אפקטיבית.

הניתוח לביצוע שאנט עורקי ורידי בד"כ נעשה באיזור שורש כף היד או כפל המרפק.

 
סרטון ניתוח גרפט לדיאליזה


לפני הניתוח, כירורג כלי דם בודק את מצב כלי הדם שביד שהוא מתכוון לנתח. כלי דם אלו חייבים להיות פתוחים ובגודל מתאים. ברוב המקרים כירורג כלי דם מבצע בדיקה נוספת של אולטרה סאונד, דופלר של כלי הדם המאפשרת למדוד במדויק את גודל כלי הדם והאם הם פתוחים לאורך כל היד. לאחר הניתוח, על מנת שיהיה אפשר להשתמש בפיסטולה עורקי- ורידי, יש להמתין בין 3 שבועות לחודשיים. לעיתים, התהליך הנ"ל יכול להימשך גם זמן רב יותר.

לכן יש חשיבות רבה מאוד בביצוע ניתוח פיסטולה (שאנט) עורקי- ורידי לדיאליזה מוקדם לפני שמופיעה דחיפות להתחלת טיפול בדיאליזה. רצוי לבצע ניתוח פיסטולה עורקי- ורידי מס' חודשים לפני התחלת דיאליזה.

במקרים שבהם, גודל כלי הדם ביד אינו מתאים, משתמשים בסוג השני של הניתוח עם הכנסת שתל סינטתי (גרפט) שמחברים אותו בין עורק לוריד.  

בד"כ ניתוחים מסוג זה לא ארוכים ומבוצעים בהרדמה מקומית. אבל, הניתוחים הללו מאוד עדינים, דרושה מיומנות ונסיון רב מצד של מנתח כלי דם. הניתוחים מבוצעים עם משקפי הגדלה שכן גודל כלי הדם שמחברים הוא בין 2-4 מ"מ. חיי המטופל תלויים בהצלחת הניתוח. 

תוצאות הניתוח ותופעות לוואי:

הצלחת הניתוח תלויה במידה רבה במצב של כלי הדם. כמו בכל ניתוח כלי דם וניתוחים מסוג זה, יש סיכוי לדימום, זיהום ופגיעה עצבית. קיים גם סיכון של אי הצלחה. ב-5% מהמקרים מופיעה תסמונת "גניבה" של היד מדם עורקי שעובר לוריד.

מצב זה עלול לגרום לצורך בניתוח חוזר.

הסיבוך האפשרי של דיאליזה תוך בטנית הוא זיהום.  

לשאול שאלה לד"ר קרקובסקי בנושא  ניתוחים כהכנה לדיאליזה ולקבל תשובה בעמוד זה: