ניתוחים קונבנציונאליים 

 
סרטון ניתוח סטריפינג  

הוצאת הוריד השטחי המרכזי – (Stripping) סטריפינג

בשלב ראשון של הניתוח, עושים חתך קטן באיזור המפשעה, משם מפרידים את וריד הספנה, הוריד המרכזי השטחי בנקודת הכניסה לווריד העמוק. ולאחר מכן, מפרידים וקושרים את הענפים הנכנסים באיזור המפגש של הורידים שהם בד"כ במספר מ- 1-7. פעולה זו דורשת קפדנות ומיומנות רבה של כירורגית כלי דם. עקב כך גם אם משאירים ענף אחד לא קשור, הדבר יכול לגרום לחזרה של הבעיה באיזור זה. לאחר מכן, קושרים את הוריד השטחי באיזור הכניסה לוריד העמוק.

בשלב הבא, מפרידים את אותו וריד בחלקו התחתון באיזור הקרסול ע"י חתך קטן. דרך הוריד מכניסים מכשיר שעובר לאורך כל הוריד באיזור החתך העליון ושולפים את הוריד לאורך כל הרגל.  את הענפים הבולטים – הדליות, מוציאים דרך חתכים קטנים נפרדים. קושרים את הורידים המקשרים וכך מונעים את חזרת הדם מהמערכת העמוקה למערכת השטחית.

את מיקום הורידים המקשרים מגלים בבדיקת דופלר שנעשית לפני הניתוח. בסוף הניתוח, חובשים את הרגל בתחבושת אלסטית. מספר שעות לאחר מכן, המטופל משתחרר לביתו ויכול כבר לעמוד על רגליו.  טיפול בורידים הקטנים ע"י הזרקות אחרי ניתוח, יכול לחסוך לפעמים הוצאת הורידים הללו בזמן הניתוח.

הפעלה מוקדמת של הרגל המנותחת לאחר הניתוח, מהווה גורם חשוב למניעת סיבוכים בעיקר טרומבוזות-קרישי דם בורידים.  כדאי להתייחס לתופעות הספציפיות שעלולות להופיע לאחר ניתוח ורידים. לא בהכרח, כל התופעות שנפרט בהמשך מופיעות לאחר כל ניתוח. אבל לאחר ניתוח ורידים כמו לאחר כל ניתוח, יכולות להופיע תופעות לוואי שרצוי להכירן, כמו למשל: שטפי דם והתקשויות לאורך הורידים שהוצאו שחולפות מעצמן בין חודש ל-4 חודשים מזמן הניתוח. במקרים נדירים, התקשויות יכולות להישאר זמן רב יותר. התופעות הללו אינן מצריכות טיפול מיוחד. אין צורך לעשות הרטבות, משחות או לחמם את המקומות. לעתים, באזור הקרסול הפנימי יכולות להופיע הפרעות בתחושה הקשורות לפגיעה בעצבים הקטנטנים. זה אינו מסוכן וברוב המקרים, התחושה חוזרת מעצמה, ללא כל טיפול תוך מס' חודשים, אך לפעמים הפרעות בתחושה יכולות להישאר בהתאם לעוצמת המחלה לפני הניתוח , הרגל יכולה לכאוב ולהיות נפוחה, במשך מס' שבועות או חודשים לאחר הניתוח.

פעילות פיזית מוגזמת, חבלה או שינוי במזג האוויר יכולים לגרום להתגברות התופעות הללו.  באותם מקרים, מומלץ לגרוב גרב אלסטית.  כל התופעות הללו, בד"כ עוברות עם הזמן, אך אין לשכוח שנטייה לבעיות בורידים נשארת.

החיסרון העיקרי של ניתוח ורידים קונבנציונאליים הוא שאחריו נשארות צלקות. אולם, ביצוע חתכים בניתוח מסוג זה הכרחי על מנת להגיע לנקודות תורפה, היכן שחייבים לבצע פעולה כירורגית, למשל: קשירת הוריד השטחי בכניסתו לוריד העמוק, קשירת ורידים המקשרים. "חסכון" בחתכים, גורם לכך שניתוח ורידים מבוצע לא בשלמותו וכתוצאה מכך, הורידים חוזרים תוך זמן קצר. לכן, אם קיבלתם החלטה לעבור ניתוח ורידים קונבנציונאלי, אל תבקשו ממנתח כלי דם לחסוך בחתכים. ביצוע קפדני של כל שלבי ניתוח ורידים הוא המפתח לתוצאה טובה ארוכת טווח.

   הסכמה לניתוח ורידים

לשאול שאלה לד"ר קרקובסקי בנושא ניתוחי ורידים ולקבל תשובה בעמוד זה: